פְּגַר

פְּגַרI ch., Pa. פַּגֵּר same, to break up, destroy; to break through. Targ. Is. 14:17. Targ. O. Ex. 23:24.Ib. 19:21; 24; a. fr.Part. pass. מְפַגַּר; f. מְפַגְּרָא; pl. מְפַגְּרִין, מְפַגְּרֵי; מפַגּרָתָא. Targ. 1 Kings 18:30. Targ. Ez. 36:35.Pesik. Zakhor, p. 26a> (expl. ערו, Ps. 137:7) פַּגְּרוּ פַּגְּרוּ destroy, destroy ye!; ib. ʿĂniya, p. 135a> פַּגָּארוּ פַּגָּארוּ; (Pesik. R. s. 32 תברו); Midr. Till. to Ps. l. c.; Lam. R. to V, 1.Lev. R. s. 19 (expl. נמהרי לב) מפגרי לבא those crushed at heart (with ref. to ימהרו, Nah. 2:6). Af. אַפְגַּר to wound, bruise. Nidd.66a אַפְגּוּרֵי מַפְגְּרָא לה, v. בְּגַר. Ithpa. אִתְפַּגַּר to be destroyed, broken. Targ. Lam. 2:8 (h. text אמללו). Targ. Ez. 30:4; a. fr.